שלש סוכות, שלש נשים


 שלש סוכות. 
שלש נשים.
לבדנה.


סוכה אחת מהודרת מקצה ועד קצה
בתמונות של רבנים הדורי פנים ומגודלי זקן
לפני שלשה ימים 
ישבו בתוכה שלשה גברים
שרים שירי שבת וחג
יחדו

כעת
יושבת בתוכה אשה
ממלמלת תהילים
יושבת זמן רב,
ממלמלת ממלמלת
לבדה

סוכה שניה
הורכב מסט בד ועמודים קנוי
ולא ממש בפנים, אלא על כסא בכניסתה,
יושבת אשה 
("בשביל מה אני צריכה סוכה?" אומרת)
וקוראת תהילים
רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע
לבדה

סוכה שלישית
אחלה זולה (כך כונתה על ידי השכן לפחות)
עשוייה מסדיני בית
וענפי במבוק שקטפנו מהחניה של רמי לוי 
ובתוכה אשה, (אני)
מנגנת בגיטרה שירי תפילה 
לבדה. 

קול גברי נשמע מהחצר.
"איזה מזל שהצלחנו לקיים מניין הבוקר." ובכן, בימות סגר, זה לא פשוט.
 וחברו עונה
"ברוך ה'". 

שלש סוכות.
שלש נשים. 
לבדנה. 

לפני יומיים, נסיתי אני לשבת בקצה המניין ממרחק 
לענות אמן 
אשה לבדה

גם  אתמול הזמנתי שתי נשים  לסוכת הזולה לתפילה חגיגית 
(עטויות מסכה ובמרחק של שני מטרים)
ישבו שקטות, בלחש
ואני שרה
אשה לבדה

והיום
שלש סוכות
שלש נשים
לבדנה

די, אני לא יכולה יותר. 
אורזת את הגיטרה
יוצאת מהסוכה.

ופתאום. קוראת לי האשה מהכניסה לסוכה הקנויה.
זאת שלא צריכה סוכה.
"למה  הפסקת? כל כך יפה!"

ואני נזכרת שאתמול שלשום
היא לא ירדה לסוכה בכלל. 
ובטוח לא עם תהילים. 
והאשה  בסוכה מהודרת ברבנים, מלמלה תהילים בביתה. 

שלש סוכות. 
שלש נשים. 
לבדנה, אבל לא לגמרי. 























Comments

Popular posts from this blog

A Single Rabbanit?

my next project?